יד אברהם על שולחן ערוך יורה דעה רמ״ג

מהדורה: אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ"ח

« יד אברהם על שולחן ערוך יורה דעה רמ״ב יד אברהם על שולחן ערוך יורה דעה רמ״ד »

1 שולחן ערוך, יורה דעה פתח ↗

במה דברים אמורים כשכל אדם יוצא בעצמו אבל אם אין יוצאין בעצמם אלא שוכרים אחרים במקומם או גובים ממון מבני העיר לעשותו אם דבר שצריך לחיי האדם כגון בארות מים וכיוצא בהם חייבים לתת חלקם ואם בתחלה הלכו בעצמן ואח"כ נמלכו לשכור אחרים ת"ח חייבים ליתן חלקם תשו' מהר"מ במרדכי פ' השותפין אבל דבר שהוא צריך לשמירת העיר כגון חומות העיר ומגדלותיה ושכר השומרים לא היו חייבין לתת להם כלום שאין צריכין שמירה שתורתן שמירתם ולכן היו פטורים מכל מיני מסים בין מסים הקצובים על כל בני העיר בין מס שהוא קצוב על כל איש לבדו בין הקבועים בין שאינם קבועים וחייבים בני העיר לפרוע בשבילם אפילו הקבועים על כל איש ואיש: הגה ואפי' אם אמר ההגמון שת"ח עצמם יתנו חייב הצבור לתת בעדם ואם החרימו הצבור על ת"ח ליתן אין בחרם שלהם כלום ות"ח היה יכול להחרים ולשמת הצבור שיתנו בעדו דמיו ב"י בשם ת' ה"ר נחמיה באלשקר סי' י"ט ואין חילוק אם הת"ח עשיר או עני ב"י בשם הרמב"ם ורמ"ה ור"י הלוי : ודוקא תלמידי חכמים שתורתם אומנותם אבל אין תורתם אומנותם חייבין ומיהו אם יש לו מעט אומנות או מעט משא ומתן להתפרנס בו כדי חייו ולא להתעשר ובכל שעה שהוא פנוי מעסקיו חוזר על ד"ת ולומד תדיר נקרא תורתו אומנותו: הגה ואין חילוק בין שהוא תופס ישיבה או לא רק שהוא מוחזק לת"ח בדורו שיודע לישא וליתן בתורה ומבין מדעתו ברוב מקומות התלמוד ופירושיו ובפסקי הגאונים ותורתו אומנותו כדרך שנתבאר ת"ה סי' שמ"ב ואע"ג דאין בדורינו עכשיו חכם לענין שיתנו לו ליטרא דדהבא אם מביישו מ"מ לענין לפטרו ממס אין מדקדקים בזה רק שיהא מוחזק לת"ח כמו שנתבאר שם סי' שמ"א ומ"מ יש מקומות שנהגו לפטור ת"ח ממס ויש מקומות שנהגו שלא לפטרן שם שמ"ב:

1 סימן רמ"ג סעיף ב' בהג"ה ואע"ג דאין בדורנו עכשיו חכם כו'. אבל הרא"ש בתשו' כלל ט"ו כתב דגם בזמנינו יש ד"ז כמו במס וכ"ד מהר"י הביאו אחרונים בח"מ ס"ס א':

1 תשובות הרא"ש פתח ↗

וזו תשובת הרב רבי מאיר ז"ל הכין חזינא דהאי טענה דהני עוררין דמעוררין אמאן דהוי תורתו אומנותו ולא בטיל מדברי תורה אלא פורתא לכדי חייו ובעו לחיוביה במיני מסין ותשחורות ופסי העיר לית בהו ממשא דאטו כלהו עובדי ושמעתתא דאיתמר בההוא ענינא למפטר רבנן מכרגא כגון דמי כלילא ומאן דדמי להו במאן אתמרו במלך שאינו צריך לכלום אתמרו או במחזרי על הפתחים אתמרו או במלאכי השרת שאינן אוכלין ושותין אלא לבני אדם שאוכלין ושותין וצריכין לכל צרכי הגוף ובהדיא אומר ב"ב ק"י לעולם יעבוד אדם עבודה שהיא זרה ממנו ואל יצטרך לבריות וכתיב יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך וזו היא מדה טובה שבמדות ותנן אבות פ"ב יפה ת"ת עם דרך ארץ ותנן שם פ"ג אם אין קמח אין תורה ואמרינן נמי ברכות ל"ה ראשונים עשו תורתן קבע ומלאכתן עראי אלו ואלו נתקיימו בידן ומכל הני שמעינן דכי פטרינהו רבנן בגמרא לרבנן דעסקי באורייתא לאו אדעתא דלא טרחי במזוניהו ופרנסתם ופרנסת אנשי ביתם פטרינהו אלא כל היכא דמקיימי מצות והגית בו יומם ולילה כפי כחן וכפי יכלתן ולא בטלו לדברי תורה אלא לדברי מצוה כדי מזונתם ופרנסת אנשי ביתם בכלל רבנן נינהו דפטירי מכל הנך מילי דאמרו והוא דלא סאנו שומעניה ולא מזלזלי במצות דאם כן לאו מכלל רבנן נינהו וכל שכן דלא שייך למכתב בהו כל קדושיו בידך ולא למימר בהו רבנן לא צריכי נטירותא עכ"ל וכן כתוב בב"ב וז"ל נקטינן השתא מהאי מעשה דדמי כלילא ומרב יהודה ומדרב נחמן בר יצחק ומדריש לקיש ורבי יוחנן שכל מיני מסין וארנוניות ותשחורות בין קבועין בין שאין קבועין אין תלמידי חכמים חייבין לסייע בהם את הצבור כלל דהא מנדה בלו והלך כלהו קבועין נינהו ואמרינן בהדיא דלא מחייבי רבנן בגויהו ודמי כלילא מס שאינו קבוע הוא ולא חייבינהו רבי לרבנן בגויה ואפי' המס הקצוב על כל איש ואיש בפני עצמו הצבור חייבין לפרוע משלהם כדי המס הקצוב על תלמידי חכמים כדי לפטרן דהא כרגא דהיא כסף גולגלתא אקרקף גברא מונח כדאמרינן בכמה דוכתי ואמרי דרבנן פטירי ואי לא משלמי צבור עליהו מדידהו היכי יכולים למפטרינהו מבי גנזא דמלכא אלא שמע מינה דמחייבי צבורא למפרע עליהו מממונא דנפשיהו לבי גנזא דמלכא ואפילו היו עשירין שבישראל הצבור חייבין לפרוע בעבורם שלא מפני עניות נפטרו אלא מפני תורתן וכן כל מיני מסים שהציבור מטילין לבנין החומה ולהגפת הדלתות ושאר שמירת העיר אין ת"ח חייבין בהם כל עיקר מיהו ה"מ בת"ח העוסקין בתורה כפי יכולת כל אחד ואחד ומקיימי מצות והגית בו יומם ולילה כפי כחן כדדרשינן קרא אלו ת"ח שמכתתין רגליהם מעיר לעיר לישא וליתן בדבורו של מקום וכדילפינן נמי מקרא דגם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך ושרים אבל תלמידי חכמים שאין עוסקין בתורה תדיר לפי כחן ולא דיין לעשות במלאכתן כדי למצוא פרנסתן ופרנסת אנשי ביתם אלא שהם יגעים להעשיר ומבטלין התורה כדי לקבץ ממון הרבה הרי אלו חייבין בכל חיובי הצבור וכן תלמידי חכמים המזלזלין במצות ואין יראת שמים על פניהם הרי אלו כקלים שבציבור ולא אמר הכתוב אלא כל קדושיו והן שאין פורענות באה לעולם בשבילם יצאו אלו שמחללין שם שמים ועל כיוצא בהם נאמר לכן בגללכם ציון שדה תחרש.

« יד אברהם על שולחן ערוך יורה דעה רמ״ב יד אברהם על שולחן ערוך יורה דעה רמ״ד »